
סינמה־מוזיאון / הכבשה הכחולה, 2005 / עשור למותו של מנשה קדישמן
מיטב הסרטים העוסקים באמנות ותרבות, לאחר הרצאה קצרה מאת אוצרי המוזיאון.
חובבי הקולנוע מוזמנים ליהנות מסרטים מרתקים ומעוררי מחשבה מרחבי העולם לצד ביקור בתערוכות של אמני מופת מישראל ומחו"ל.
במלאת עשור למותו של מנשה קדישמן (1932–2015), מוזיאון תל אביב לאמנות מתכבד להזמינכם לערב מיוחד לזכרו של אחד מגדולי האמנים שפעלו בישראל. באירוע תישא דברי פתיחה דלית מתתיהו, אוצרת המחלקה לאמנות ישראלית, ויוקרן הסרט הכבשה הכחולה על חייו ועבודתו של קדישמן.
* כרטיס לסרט כולל גם כניסה לתערוכות במוזיאון, בכפוף לשעות הפעילות של המוזיאון.
—
הכבשה הכחולה, 2005 | בימוי: דני דותן, דליה מבורך | ישראל, 2005 | עברית, כתוביות באנגלית | 70 דקות
הקדמה לסרט: דלית מתתיהו, אוצרת בכירה לאמנות ישראלית
מנשה קדישמן, פסל, צייר, חתן פרס ישראל, הוא גיבור קולנועי טבעי. אדם קדמון בעולם מודרני, ענק במכנסיים לבנים ננסיים. חצי ילד וחצי זקן, חצי גאון וחצי ליצן.
קדישמן לא הסתתר מפני המצלמה. הוא מופיע בסרט במלוא מורכבותו. מצד אחד מצליחן, שעבודותיו מוצגות ונמכרות ברחבי העולם, ומצד שני דמוי הומלס תל אביבי המחפש כל יום מחדש מאין תבוא כלכלתו. הסרט מתחיל בחמש לפנות בוקר. אנחנו נכנסים לחדר שבו הוא ישן מוקף דובונים וצעצועים. הניגוד בין האיש הגדול, בן ה־73, לצעצועים העוטפים אותו, הוא תמצית האישיות של מנשה המתעורר. בחמש וחצי הוא מגיע לבריכת גורדון. בחדר ההלבשה מתחבקים הוא וחבריו, הקשישים העירומים, בעליזות חסרת בושה. בשבע הוא בסטודיו, מצייר עוד ראש כבשה, שתצטרף לעדר של אלפי כבשים שצייר בחייו.
קדישמן הקדיש את חייו ואמנותו לשינוי המציאות בארץ. הוא יצר מערכת סמלים ישראליים רבי־עוצמה. הינה איל רוכן על יצחק המת, הינה אם מרימה את בנה אל השמים, ראשי כבשים, עורבים מנקרים, סמלים נוטפי צבע שהפכו ליצירות אמנות מוכרות בכל העולם. אבל קדישמן מיואש מחוסר היכולת שלו לשנות את המציאות שבה הורים מקריבים כל יום את ילדיהם במלחמה שאין לה סוף. לילה. קדישמן מובס, יתום, מתגעגע לעולם של ילדותו, מקריא מכתב פרידה לילדיו, אבל יודע שהוא חייב לקום בבוקר כדי לצייר עוד כבשה.
—