פעמיים כי טוב: סיורים בשתי תערוכות בימי שלישי / נהר עובר כאן: ביקור בתערוכות מוחמד אבו סאלמה: אֶשֶׁד ונטע ליבר שפר: על תקוות וחלופות אחרות

שני מקורות מים מדומיינים נמצאים בליבו של מפגש זה. האחד הוא מיצב אימרסיבי המדמה מפל מים אדיר, והשני – נהר מדומיין שבו שטות סירות סימבוליות. דרך שני מקווי מים אלו התערוכות מציפות שאלות על המרחב הפיזי ועל המרקם החברתי והפוליטי במקום הזה.

אֶשֶׁד, מאת מוחמד אבו סאלמה, הוא מיצב תלוי־מקום בחלל "מפל האור" במוזיאון. המיצב הענקי מורכב מאלפי מטרים של שרשראות מתכת המזוהות עם הדיסקית הצבאית, ובימים אלו – עם משפחות החטופים; מובייל ענקי, מונומנטלי וסימבולי בלב המוזיאון. לצד ההיקסמות, באשד אצור גם כוח אימתני המאיים לקרוס בשטף אדיר. עוצמתו של המיצב טמונה באפקט הכפול והמנוגד שלו: מרחב פנטסטי, נוצץ ושטוף אור העלול להיות גם תהום פסיכולוגית. "מפל האור" ניצב במרכז האגף החדש של המוזיאון ומשמש כצירו המרכזי. המיצב מזמין את המבקר לבחון אותו מכל הזוויות ואז, בהדרגה, לחוות את עוצמת האשד, מפל נשפך התלוי על בלימה מעל ראש הצופים; אובייקט החוקר את ההווה שלנו ונותן צורה לחזיונות עתידיים.

מנגד, תערוכתה של נטע ליבר שפר, זוכת הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2023, עוסקת בנתיבים של קיום יהודי. ליבר שפר חוזרת אל צמתים היסטוריים בסוגיית הזהות וההתיישבות היהודית לפני קום מדינת ישראל ב־1948. באמצעות רישומי פחם מונומנטליים של סירות השטות במרחב ריק ונושאות דמויות וסמלים מן העבר, ליבר שפר מתחקה אחר רעיונות שנדחקו אל השוליים, ובהם החזון האוטופי של הרצל למדינת היהודים; הגולה כאידיאולוגיה בחזון של ארגון ה"בונד"; הכמיהה לחזור לאורח חיים מקראי תוך דילוג על אלפיים שנות גלות; הניסיון הכנעני לחבר את הלאום היהודי למרחב המקומי המבוסס על העבריות הקדומה; ובחינה מחודשת של שורשי הקשר בין יהדות, מזרחיות וערביות.

—

הסיור מועבר על ידי מדריכים מטעם המוזיאון.
מספר המקומות מוגבל | כל משתתף חייב בכרטיס.
המפגש מתקיים בצמוד למרחב מוגן.
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון.