סינמה מוזיאון / הקרנה חגיגית / הדרך ליריחו, 2026
הדרך ליריחו
ישראל, 2026 | במאי: עמוס גיתאי | 76 דקות, עברית, ערבית, אנגלית וצרפתית, כתוביות בעברית
ההקרנה בנוכחות היוצרים
מסע מוזיקלי וחזותי, שיר היברידי – דוקומנטרי ובדיוני, האורג תמונות ארכיוניות מסרטים קודמים בליווי קולותיהם של, בין היתר, סמואל פולר, ז'אן מורו, ארתור מילר ויצחק רבין, אל תוך המציאות העכשווית של הבדואים בח'אן אל־אחמר, המאוימים כעת בפינוי בידי מתנחלים. הרהור נוגע ורגיש על גורלות אנושיים באדמת מדבר זו הספוגה בהיסטוריה.
המסע נפתח בירושלים ופונה לעבר יריחו, מתוך זיכרון לכך שהסכם השלום הישראלי–פלסטיני הראשון עסק בעזה וביריחו. תוך כדי נסיעה בדרך זו, דרך נופי המדבר המרהיבים, אנו נושאים עימנו גם את כתביו של יוסף בן מתתיהו על המלחמות עם רומא. בדרך ניצב ח'אן אל־אחמר, כפר אוהלים קטן של בדואים, חלק מהסכם אוסלו, ובו בית ספר הבנוי מאדמה וצמיגים, וקהילה של 300 נפש. אנו פוגשים את הילדים, שקטים ושמחים, בתוך האדריכלות הפשוטה והמינימליסטית ויופייה הצנוע.
אך לאחרונה עלו איומים להרוס את הכפר, לפנות את הקהילה הזו – לא משהו שרבין היה רוצה לשמוע. בשיחותיי איתו ב־1994, גיתאי מספר, הוא דיבר על עזה ועל יריחו, על מחלוקות וספקות, על טינות שהצטברו לאורך עשורים, ובכל זאת, על רצון להתקדם ולתת לשלום סיכוי. אנו מחליטים להתבונן בקהילה הבדואית הקטנה הזו כמיקרוקוסמוס, כמטפורה המהדהדת את זכרו של רבין, ותוך זכירת קולותיהם של אמנים וסופרים גדולים כמו ארתור מילר, ז'אן מורו ואחרים. עבורנו, יוצרי הסרט, הנודדים במקומות הללו, המציאות היא תמיד הנחה זו לצד זו של זיכרון העבר והתנסות ההווה.
—
עמוס גיתאי הוא יוצר קולנוע ישראלי, אדריכל בהכשרתו, שיצירתו משתרעת בין ז'אנרים – מסרטים דוקומנטריים, כמו בית, ואדי ו־אננס, סרטים עלילתיים כמו קדוש, כיפור ו־רבין, היום האחרון, ועד הפקות במה ומיצבים במוזיאונים. מאז שנות ה־80, הוא בנה גוף יצירה החוקר זיכרון, גלות, מלחמה וטריטוריה במזרח התיכון. סרטיו הוצגו בתחרויות בקאן, בוונציה ובפסטיבלים מרכזיים נוספים, וזכו להפצה בין־לאומית רחבה ולפרסים רבים. לאורך כל מגוון יצירתו, שב גיתאי אל מקומות, טקסטים ודמויות מסוימים – ובהם יצחק רבין – ומתייחס להיסטוריה לא כאל רקע, אלא כאל חומר חי שיש לחקור, להעלות מחדש ולדמיין מחדש.
ההקרנה ללא עלות, מותנה בהזמנת כרטיס דרך האתר >
—